קזואר (Cassowaries)

הקזוארים נחשבים למסוכנות בחיות, וכן לעוף המסוכן ביותר בעולם.
קיימים שלושה מיני קזוארים: קזואר מצוי,קזואר חד-גדיל או קזואר צפוני, וקזואר בנט.
ויקיפדיה:קָזוּאָר (שם מדעי: Casuarius) הוא סוג של עוף בינוני בגודלו, חסר יכולת תעופה, המצוי ביערות הגשם של גינאה החדשה וצפון-מזרח אוסטרליה. זהו הסוג היחיד במשפחת הקזואריים (Casuariidae).
הקזואר דומה בצורתו החיצונית ליען ולאמו. הקזואר המצוי, החי בגינאה החדשה, הוא העוף הרביעי בגודלו לאחר האמו ושני מיני היען.
הקזואר דומה בצורתו החיצונית ליען ולאמו. הקזואר המצוי, החי בגינאה החדשה, הוא העוף הרביעי בגודלו לאחר האמו ושני מיני היען.
הקזוארים, בניגוד לעופות הגדולים, הם שוכני יערות עבותים, מצויים בדרך-כלל ליד נתיבי מים, מסוגלים לפלס את דרכם בזריזות בסבך ואף לשחות היטב. ניזונים מצמחים, פירות ובעלי חיים קטנים כדוגמת נחשים, צפרדעים וחלזונות.הקזוארים שייכים לסדרת העופות הקדומים חסרי שיניים, שבה כלולים בין היתר גם האמו, היען והקיווי.

קיימים שלושה מיני קזוארים:קזואר מצוי (Casuarius casuarius) – כתפיו בגובה 85 ס"מ. מגרונו משתלשל זוג גדילים אדומים, החלק העליון של הצוואר הוא כחול ובעל קמטים. קסדת ראש גדולה.
תפוצה: חלקה הדרומי של גינאה החדשה והאיים הסמוכים.קזואר חד-גדיל (או קזואר צפוני; Casuarius unappendiculatus) – הנציג הגדול של המשפחה, כתפיו בגובה 150 ס"מ, קסדתו משוטחת וצווארו הכחול מוקף בחלקו התחתון בטבעת אדומה של נוצות. מין זה נושא רק גדיל בודד המשתלשל ממרכז החלק התחתון של הצוואר.
קזואר בנט (Casuarius bennetti) – כתפיו בגובה 75 ס"מ, חסר גדילים וקסדתו איננה מפותחת. על צווארו כתמים חשופים גדולים בצבעי כחול וכתום. תפוצה: החבלים המערביים והמזרחיים של גינאה החדשה.
מין נוסף מהסוג, Casuarius lydekkeri נכחד.לרגלי הקזוארים שלוש אצבעות; נוצותיהם צרות, מתולתלות וצבען שחור מבהיק. על הראש כרבולת קרנית גבוהה המשמשת אותם כאיבר חיתוך כדי לפלס דרכם בתוך סבך השיחים וככלי נשק. לצווארם הקרח גדילים וקיפולי-עור בצבעים עזים האופייניים לכל מין. הנקבות גדולות וצבעיהן בהירים יותר.

הקזוארים בדרך כלל ביישנים. הם בעלי חיים חשאיים של מעמקי היער, ומומחים בהיעלמות בסבך. בעת סכנה יעדיפו להשתטח על הקרקע, או יפתחו בריצה דרך היער, כשהם מסיטים את הענפים הצידה בעזרת קסדתם. עם-זאת, הקזוארים הם בעלי כוח רב ונחשבים מסוכנים אם ירגישו מאוימים. רגליהם מצוידות בטפרים גדולים ומהלומה מכוונת היטב של אחת מרגלי הקזואר עשויה לגרום לפציעות קשות ואף להמית אדם. בשל כך הקזוארים נחשבים למסוכנות בחיות שניתן לכלוא בגני חיות וכן לעוף המסוכן ביותר בעולם.
הנקבה מטילה בין שלוש לשמונה ביצים גדולות, שמשקל כל אחת כ-650 גרם. קליפת הביצה ירוקה-כחולה ומחוספסת. הזכר דוגר כ-50 ימים ולאחר הבקיעה יגדל את האפרוחים במשך כ-9 חודשים עד שיעזבו את הקן. גוון האפרוחים מאפשר להם להתחבא בין השיחים בנוכחות טורפים.האויב העיקרי של הקזואר הוא האדם. סביבתם הטבעית מתמעטת והילידים צדים אותם בעבור בשרם הטעים ולפעמים הם משמשים כמטבע (יקר) עובר לסוחר. אוכלוסייתם מוערכת כיום בין 1,600 ל-11,000 פרטים.
הקזואר המצוי הוא העוף השלישי בגודלו בעולם, קטן רק מהיען המצוי והסומלי, והעוף האסיאתי והאוסטרלי הגדול ביותר, גדול גם מהאמו (אף שהוא נמוך מעט ממנו). קזואר חד-גדיל דומה לו בגודל הממוצע אך לא במרבי. הקזואר מגיע לאורך 127 עד 170 ס"מ ולגובה של 1.5 עד 1.8 מטרים. הנקבות מגיעות למשקל 58.5 ק"ג, בעוד הזכרים קטנים יותר במשקל 29 עד 34 ק"ג. הקזואר הגדול ביותר הגיע לגובה 190 ס"מ ולמשקל 85 ק"ג.הזכר והנקבה דומים, אם כי הנקבה גדולה יותר מהזכר, קסדתה גדולה יותר וצבעיה עזים יותר. צווארם וראשם של קזוארים צעירים דהויים יותר, ופלומתם של גוזלי קזואר מפוספסת בשחור ובצהוב.

בית הגידול המועדף עליו הוא יער גשם טרופי, ולכן נדיר לצפות בו בטבע; עם זאת, לעיתים קרבים קזוארים ליישובי אדם על מנת לחפש מזון. בטנו וגבו של הקזואר שחורים, עם פס אדום בין הבטן לצוואר. מצווארו משתלשל דלדל אדום, צווארו וראשו כחולים, מקורו שחור, ומעליו יש קסדה חומה גדולה שמסייעת לקזואר לפלס את דרכו ביער. גבו ובטנו של הקזואר שחורים, צווארו כחול ועורפו אדום.הקזוארים טריטוריאליים; ואם פולש נכנס לטריטוריה של קזואר, הקזואר ינסה להפחידו על ידי סימור נוצותיו, הגבהת גופו ושריקה. אם הפולש לא בורח, הקזואר עשוי לתקוף אותו בעזרת טפריו וקסדתו, אם כי הוא בדרך כלל הולך משם.הקזואר המצוי ניזון בעיקר מפירות שנפלו לקרקע או רעילים לבעלי חיים אחרים, אך גם מפטריות, חלזונות, חרקים ובעלי חוליות קטנים.הקזוארים בדרך כלל חיים כבודדים, מלבד בעונת הרבייה, שמתרחשת בסוף החורף או האביב. הזכר בונה קן על הקרקע מחומרים צמחיים, שעוביו כ־5 עד 10 ס"מ ורוחבו כ־100 ס"מ; עבה מספיק על מנת לנקז את הלחות מהביצים. הנקבה מטילה 3–4 ביצים ירוקות, והזכר דוגר עליהן ומגדל את הגוזלים לבדו.

קרדיט: עמנואל ילי
פוסט מקור