אבנים בכליות ובכל הדרכים של השתן יכולות לגרום להמון לכאבים, אבל עם הטיפולים המתאימים הן לא אמורות לגרום אל סיבוכים רפואיים משמעותיים. כאשר מדובר על אבנים קטנות, ניתן לומר שהן לרוב דורשות בעיקר המון אבל המון שתייה, והן נשטפות עצמן מן הגוף החוצה. אבנים גדולות יכולות לדרוש טיפול שהוא התערבותי לריסוק והוצאה שלהם מן הגוף. במקרה של אבנים שהם מאוד גדולות, במיוחד כאשר מדובר על אבנים בדרכי השתן, לפעמים נדרש ניתוח כירורגי להוצאה שלהן. ללא שום אבחון וטיפול שהוא הולם, אבנים בכליות יכולות לגרום אל חסימה מאוד מסוכנת בדרכים של השתן, אשר עשויה גם להוביל אל הרס באזורים שונים בכליות ולעוד מצבים קשים בהקשר ישיר אל אי ספיקת כליות. אבנים בדרכי השתן אשר לא נפלטות מהגוף או שהן לא מטופלות, יכולות לגרום גם הן להמון סיבוכים, כמו מחלות כרוניות אשר קשורות בדרכי השתן, כאבים מרובים ובלתי נסבלים בדרכי השתן או זיהומים חוזרים בדרכי השתן.
שכיחות
לאבנים בכליות ובדרכי השתן יש שכיחות מאוד מאוד גבוהה באוכלוסייה הכללית. לפי המחקרים אשר נערכו, השכיחות של אבנים בכליות משתנה בהתאמה מלא אל האזורים השונים בעולם, החל מ-3.5% מכלל האוכלוסייה בדרום קוריאה ועד ל-8.5% מהאוכלוסייה ואפילו למעלה מכך בכל המדינות המערביות, לרבות ארה"ב. בכל השנים האחרונות מזוהה מגמה גדולה מאוד במדינות המערב של עלייה בשכיחות של כל האבנים בכליות, עלייה אשר מתועדת בין השאר גם כאן, במדינת בישראל, ככל הנראה גם בגלל השינויים בתזונה ובכל מיני גורמי סיכון נוספים, כל זה מביא אל עלייה גדולה בהיקף של השמנה ותסמונת מטבולית.
התפתחות
אבנים בדרכים של השתן נוטות יותר להתפתח בקרב גברים מגילאי חמישים ומעלה אפילו, כאמור בעיקר בגלל הרקע של הערמונית המוגדלת. במדינת ישראל זיהו מחקרים שהאבנים בדרכי השתן מתפתחות יותר בקרב משפחות של עולים חדשים, בין אם זה מכל מיני מדינות באירופה, צפון אפריקה או בגלל כמה מדינות אחרות במזרח התיכון, הרבה יותר מאשר בקרב הילידים של הארץ. למי שכבר באמת פיתח אבנים בכליות יש סיכון מאוד מאוד גבוה ב-50% אשר ייפתח עוד פעם אבנים חוזרות תוך חמש שנים ועד לסיכון מאוד גבוה ב-80% לפתח את האבנים אשר חוזרות תוך עשר שנים גג. גם אבנים בדרכים של השתן נוטות לחזור אצל עשרים עד חמישים אחוזים מן החולים תוך חמש שנים מהזמן של האבן הראשונה.
סוגים שונים
אבנים בכליות מתפתחות בגלל כמה גורמי סיכון שונים. ככלל, האבנים מתפתחות כאשר חומרים כמו סידן, החומצה האוקסלית והחומצה של השתן, נמצאים בריכוזים יותר מידי גבוהים בכליות או בשתן והם פשוט שוקעים בצורה של גבישים קטנים אשר מתלכדים לצורה של אבנים. האבנים יכולות להיווצר גם בזמן שהחומרים נמצאים בריכוזים מאוד תקינים בשתן, במיוחד כאשר הכמות של השתן אשר נוצרת ליום היא מאוד נמוכה, כמו לדוגמה במקרים רבים של מיעוט שתייה ואפילו התייבשות או אובדן רב של נוזלים על רקע של שלשולים או הקאות. הגבישים בעצם נתקעים בצינוריות של הכליה ובתוך הדרכים של השתן, ובהדרגה הם הולכים וגדלים, עד להיווצרות של צורה של אבן.
גורמי סיכון
עודף של משקל מעלה משמעותית את הסיכון לחלות באבנים בכליות, ובעיקר לאבנים אשר מכילים חומצה של השתן, וככה גם התסמונת המטבולית, אשר היא צבר של כל המצבים הרפואיים אשר יחד מגדילים לגמרי את הסיכון לסוכרת סוג 2 ולכל מיני מחלות לב וגם כלי דם. הקשר שיש בין האבנים בכליות אל ההשמנה יכול להסביר בדיוק את העלייה בהיקף של המאובחנים עם אבנים בכליות אשר מתועדת בכל השנים האחרונות במדינות המערב, יחד עם עלייה בהיקף של ההשמנה.
