לאחרונה עבר בכנסת חוק ההסדרים, שבמסגרתו הוחלט בין היתר לערוך רפורמה בתחום קרנות הפנסיה. החל מחודש יולי 2022 תפסיק המדינה להנפיק אגרות חוב מיועדות, ויכנס לתוקפו מתווה חדש לצורך הבטחת התשואות בקרנות הפנסיה. מהו אותו מנגנון, איך הוא צפוי לעבוד ומי המרוויחים כתוצאה מהמהלך הזה?
נתחיל מההתחלה – מה הן אגרות חוב מיועדות?
לקרנות פנסיה ישנן יתרונות רבים, למעט דמי הניהול האטרקטיביים שמשלמים החוסכים במסגרת קרן פנסיה ברירת מחדל. אחד היתרונות הבולטים של הקרן הן אגרות החוב המיועדות שממשלת ישראל באופן מיוחד, על מנת להבטיח ש- 30% מתוך הנכסים של כל אחד מאיתנו בקרן הפנסיה יהנה מריבית שנתית קבועה בשיעור של 4.86% בצמוד למדד.
מדובר באגרות חוב מיוחדות שנועדו ספציפית למען ציבור החוסכים. לא ניתן לרכוש אותן באופן עצמאי בשוק ההון והן אינן נסחרות בבורסה, בעוד אגרות חוב אחרות כן נסחרות וכן ניתנות לרכישה. מטרת אגרות החוב המיועדות היא פשוט ליצור מעין רשת ביטחון לציבור החוסכים ולמקבלי הקצבאות, כך שגם אם שוק ההון תנודתי, יש להם חלק מאוד סולידי בחיסכון שמבטיח להם תשואה קבועה שנתית.
הרפורמה שעברה לאחרונה בכנסת במסגרת חוק ההסדרים מתייחסת ספציפית לנושא זה. בעקבות הרפורמה מדינת ישראל תפסיק להנפיק אגרות חוב מיועדות לקרנות הפנסיה, ובמקביל יוקם מנגנון חלופי, שיש לו שתי מטרות: מצד אחד להבטיח התשואה גבוהה יותר של הקרנות ומצד שני לחסוך למדינה המון כסף על סבסוד התשואה כפי שנעשה עד כה.
מתי יכנס לתוקפו המנגנון החדש וכיצד הוא יעבוד?
החוק יכנס לתוקפו החל מחודש יולי 2022, ואז האחריות על סבסוד התשואה המובטחת יעבור מידיה של המדינה אל הגופים המנהלים. לצורך העניין תפתח מעין קופה מיוחדת שבה הגופים המנהלים ישקיעו 30% מנכסי קרנות הפנסיה, בהתאם למדיניות מסלול ההשקעה הגדול ביותר שלהם.
המטרה שהמדינה הגדירה היא לעבור מריבית שנתית קבועה בשיעור של 4.86%, לתשואה מובטחת של 5.15% על אותם 30%. במידה והתשואה תהיה יותר גבוהה מהיעד שאליו המדינה מכוונת, ההפרש יעבור לקופה מיוחדת. מטרת הקופה הזו היא להשתמש בכסף העודף על מנת לעזור לכל אחד מהגופים המנהלים בשנים פחות טובות, שבהן לא הצליחו לעמוד ביעד זה. תהליך ההתחשבנות יתרחש הלכה למעשה אחת ל- 5 שנים. כך, אט אט המדינה תקטין את סבסוד אגרות החוב המיועדות, ותוכל להשתמש בכספים שחסכה לטובת מטרות אחרות, שהשאיפה היא כמובן להשקיע בתחום החינוך, הבריאות, הרווחה וכדומה.
מהם היתרונות והחסרונות של המתווה החדש?
מבחינת החסרונות: ראשית, יש לציין שההשקעה תתבצע רק עבור כספים חדשים שיופקדו בקרנות הפנסיה. כלומר, הכספים הוותיקים ימשיכו לקבל את תשואת האג"ח המיועד עד למועד הפירעון שלהן. כלומר חלק מהכסף עדיין יישען על התשואה המובטחת הקודמת. שנית, יש מי שרואה את במהלך שמדינת ישראל מסירה אחריות מציבור החוסכים בקרנות הפנסיה, אבל למעשה דווקא מבטיחים תשואה גבוהה יותר ומדינת ישראל ערבה לכך שאכן הדברים יצאו לפועל.
לעומת זאת, מבחינת היתרונות: התשואה המובטחת תגדל עבור כל מי שחוסך בקרנות הפנסיה מ- 4.86% ל- 5.15% בעבור 30% מנכסי הקרן. מדובר כאן בבשורה משמחת מאוד, שיוצרת ביטחון ויציבות חזקים יותר. כתוצאה ממהלך זה קצבאות הפנסיה צפויות לגדול ב- 1.2%, ובסכומים גדולים זה כמובן משמעותי.
כמו כן, אצל ציבור מקבלי הקצבאות מדובר בעניין משמש אפילו יותר, מאחר שהרכב התיק שלהם מעט שונה: 60% מהתיק מבוסס על אגרות חוב מיועדות. הקצבה של כל חוסך פחות תושפע מהתנודתיות האופיינית לשוק ההון, כי מנהלי ההשקעות יוכלו להגיע יותר בקלות לתשואה הרצויה.
אז איפה הכי כדאי לחסוך?
קרנות הפנסיה הן מכשיר החיסכון הפופלרי ביותר, ולא בכדי. כעת, בזכות הרפורמה, הכדאיות אפילו יוצאת משתלמת יותר. עם זאת, חשוב לזכור שמדובר רק ב- 30% מהקרן. יש 70% נוספים שבהם התשואה לא מובטחת, ולכן כדאי לערוך השוואה מעמיקה בין שלל קרנות הפנסיה ולקחת בחשבון שלל פרמטרים, כגון: מדד שארפ, דמי ניהול, תשואות ב- 5 השנים האחרונות וכדומה.
המומחים של סוכנות ביטוח פתרונות עדיפים כבר עוסקים עשרות שנים בתחום הפנסיוני ועובדים עם חברות הביטוח ובתי ההשקעות המובילים בתחום. אתם מוזמנים ליצור קשר עוד היום כדי להתייעץ ולהעזור בסוכנים הפנסיוניים שלנו שידאגו להתאים לכם את הפתרון האידיאלי שיבטיח את עתידכם.
