7 עובדות שאולי לא ידעתם על איך עובד שעון הביולוגי של הגוף👇👇

1. הזמן נמדד בתאי השעון ביולוגי באמצעות ביטוי והשתקה של גנים שנעשים באופן מחזורי. כשאדם (או כל יונק אחר) חשוף לתנאים משתנים של אור וחושך, מחזוריות ביטוי הגנים בשעון הביולוגי תסתנכרן עם תנאי הסביבה, כך שבעל החי יתפקד בצורה המתאימה לו בשעות האור והחושך.

2. קוצב הזמן העיקרי בגוף האדם נמצא כצפוי במוח, באזור שנקרא הגרעין העל-תצלובתי (כיוון שהוא נמצא בדיוק מעל האזור שבו עצב הראייה מצטלב). באזור הזה אכן כל תא עצב בודד יכול לשמש כשעון ביולוגי בפני עצמו. למרות זאת, במצב תקין, כשכל התאים נמצאים בגוף החי, הם עובדים יחד כמקשה אחת ומדווחים על "אותה שעה" לשאר איברי הגוף שמסתנכרנים עמם.

3. הקשר בין העין לגרעין העל-תצלובתי קיים גם אצל עיוורים ואצל בעלי חיים שעיניהם מנוונות, כמו החפרפרת.

4. השעון הביולוגי המרכזי של האורגניזם מתבסס במקרים רבים על המקצב הצירקדי, מקצב שפועל במחזוריות של כ-24 שעות ונועד להתאים את פעילותו של היצור להשפעתה המשתנה של השמש לאורך היממה.

5. תחום המחקר של מקצבים בעולם החי נקרא כרונוביולוגיה, והוא כולל בתוכו מקצבים שונים כמו:

א. מקצב אינפראדיאני – מקצבים שאורך המחזור שלהם ארוך מיממה, כמו נדידה ומחזורי רבייה מסוימים (למשל, מחזור הביוץ והוסת בנשים).

ב. מקצב אולטראדיאני – מקצבים שאורך המחזור שלהם קצר מ-24 שעות, כמו מחזורי שינה הנמשכים כ-90 דקות, ומחזורי הפרשת הורמון הגדילה הנמשכים כשלוש שעות.

ג. מחזורי גאות ושפל – שעון העוקב אחרי השינויים בין הגאות והשפל הנמשכים כ-12 שעות. נפוץ בקרב יצורי אזור הכרית.

ד. שעונים שמקצבם הוא דור – מחזור שכל פעימה בו מתחילה בהיווצרות האורגניזם ונגמרת במותו (או בבקטריות, בהתחלקותו לשניים). פעימת מחזור כזה מכילה, ביצורים רב תאיים, תהליך של התבגרות והזדקנות. שעון זה עשוי להיות לעזר רב בזיהוי פלילי – גילם של רימות הזבובים בגווייה מעיד על זמן המוות.

6. כל הפרעה קלה בשעון הביולוגי עלולה לגרום להפרעות שינה מסוגים שונים, כאשר אחת הידועות היא היַעֶפֶת ("ג'ט לג") הנגרמת כתוצאה משינוי באזור זמן ושיבוש חלוקת היממה בשעון, ובמקרים קיצוניים יותר תיתכן הפרעה בקצב הלב שגורמת להתקפי לב ואף לדום לב. הפרעה בשעון הביולוגי עלולה לגרום גם למחלות נפש כגון דיכאון קליני והפרעה דו-קוטבית (מאניה דיפרסיה).

7. מקצביו של השעון הביולוגי נקבעים על- ידי בלוטת ההיפותלמוס. בלוטה נוספת הקשורה להתנהגותו המחזורית של הגוף היא בלוטת האיצטרובל ( Pineal). היא מפרישה את ההורמון מלטונין האחראי לנושא המעברים בין אור וחושך ובין ערות לשינה. הכרות טובה ומעמיקה עם השעון הביולוגי של גופנו ועם התהליכים הקשורים לשעון זה, תורמת רבות להבנת קשרי הגומלין בין מופעי האור והחושך לבין תפקודו התקין של הגוף.

קרדיט: Levy Kim
פוסט מקור

תוכן עניינים

תמיד מעודכנים

הרשמה לניוזטלר

בהרשמתך אתה מאשר לקבל תוכן שיווקי

דילוג לתוכן